נוף משותף: בין מים למים

​

31/10/2020 - 7/6/2020

דוד בהר פרחיה ודן פרברוף

אוצרת: עירית כרמון פופר

​

תערוכה זו היא בגדר פעימה, תחנה במסע שהחלו האמנים דוד בהר-פרחיה ודן פרברוף במרחב העיר ערד וההתיישבות הבדואית בבקעת קנאים הסמוכה. בעוד שההתיישבות במקום מגוונת ורב תרבותית, הקהילות השונות חוות וחולקות נוף משותף; יחד עם זאת ניכרים פערים מובחנים בחלוקת המשאבים השונים. האמנים בחרו להתמקד במשאבי המים, ולשקף דרכם את חוסר הצדק החלוקתי ומערך היחסים הלא שוויוני בין הקהילות. האמנים פועלים תוך שיתוף התושבים ונציגיהם באמצעות פעולות קהילתיות והשתתפותיות סביב מסורות הנוגעות בתרבות אגירת המים. פעילות זו משמשת כמנוע לדיאלוג ולשיח ציבורי ומסמנת את האפשרות לעתיד בר קיימא להתיישבות המדברית.

​

בורות ומאגרות מים הן אחת התופעות המדבריות העתיקות ביותר, ששימשו את תושבי המדבר מימים ימימה, בין השאר את תושבי בקעת קנאים הבדואים, אשר יושבו בה בתחילת שנות ה-50. הנחת צינור קו המים בין ערד לבין מצדה יצרה מציאות חדשה:  צינורות שחורים חשופים לשמש, נמשכו לאורך קילומטרים רבים אל ההתיישבויות המבודדות. בהדרגה חדל השימוש בבורות, הם נזנחו והתמלאו באדמת סחף המונעת את אגירת המים. כיום, עם שינויי האקלים ומשבר המים העולמי, גובר הדיון בשימור מקורות מים קדומים ובלימוד שיטות מסורתיות חכמות לאגירתם. במסגרת דיון זה עולה האפשרות לכינון שמורה ביוספרית באזור, כמודל לשימור בר קיימא של מגוון תחומי החיים, מהביולוגי ועד התרבותי. מודל זה מדגיש את חשיבות שימור הסביבה הטבעית לצד מורשת הקהילה המקומית. בהקשר זה מבקשים האמנים להחיות מחדש את מורשת אגירת המים המסורתית של המדבר, ולכונן את שביל בורות המים בין העיר ערד לבין ההתיישבות בבקעת קנאים - שביל הליכה תיירותי חדש - תוך חידוש, שיקום ושימוש מושכל בבורות מים קיימים.

​

האמנים מפעילים פרקטיקות השתתפותיות, מוטות מקום וקהילה, במטרה להניע שינוי חברתי וסביבתי. לתיעוד פעולותיהם מוקדש אזור בתערוכה - "מרחב חלימה" – בו מוצגים הרעיונות המכוננים של הפרויקט, כמו גם חומרי תיעוד ומחקר: וידיאו, סטילס, טקסטים ומפות, שנאספו תוך מפגשים עם תושבים, ראיונות, ישיבות, סיורים ופעולות בבורא-תין (ביר אום אל אתין). בחלל הגלריה, חומרי הגלם שנאספו הופכים לחומרי יצירה, שתורגמו בידי האמנים למבנים צורניים וחומריים מותאמי מקום.שחלקם אף זולג אל המרחב הציבורי;ביניהם: מיצבי פיסול,  וידיאו וסאונד, רישומים וצילומים. העבודות המוצגות עוסקות באגירת המים במדבר, בשליטה וחלוקת משאבים, ביחסי אדם - נוף ושימור מורשת; כך גם הרוג'ום – האמצעי המסורתי לסימון שבילים – הופך לאובייקט פיסולי מינימליסטי, עשוי גריד פירמידלי מברזל ו"מולבש" במשטחים סרוגים צבעוניים, מעשי ידיהן של נשות הקהילות בערד ותל ערד. סדרת הרוג'ומים המוצבת בתערוכה מדמה את שביל ההליכה העתידי, תוך דגש על יצירת זיקה , בין פנים התערוכה למרחב הציבורי, בין האמנות לחיים ובין הקהילות השונות המתגוררות במרחב זה וחולקות בו נוף משותף. 

​

סיפור התערוכה המלא בבלוג "הדרך לנוף משותף"

כתבה אודות התערוכה בג'רוזלם פוסט (אנגלית) 

​