DE ZONE

​

16/3/2018 - 16/6/2018

חיים דעואל לוסקי (ישראל) | יעל וישניצקי-לוי וסטניסלב וולבל (פולין) | רלוקה גראדה אמנדי ואוליביו לוגיאן-גנצ'יו (בריטניה) | ג'קי פערל (ישראל) | אלכסיס קוזינו (קנדה) | ברק רובין (ישראל)

אוצרת: הדס קידר

​

פטה מורגנה היא תופעה אופטית הנקלטת בעיניו של המתבונן וניתנת לתיעוד. תופעה אופטית זו מתרחשת במרחב שבין האדמה לשמים ונובעת משבירה של קרני האור עקב הבדלי הטמפרטורות המשמעותיים במדבר בין שעות היום והלילה. תופעה זו מייצרת דימוי מהופך המופיע על קו האופק. פטה מורגנה ("מיראז׳") הופכת את המדבר משממה לכר פורה להופעת דימויים מקומיים. חלקיקי מינרלים ומלחים, הנעים בעדינות באוויר המדבר, הופכים למעין מסך שעליו "מוקרנים" הדימויים. לפיכך, ניתן לראות במדבר משאב ענק ליצירת דימויים ללא הפוגה. מבחינה זו, ניתן לפרש את המדבר כמערכת אקולוגית המייצרת תמונות נעות. 
תופעה מסתורית זו אף מעלה שאלות הנוגעות לעידן האנתרופוקן והשפעות האדם המפר את האיזון העדין עליו מתבססת מזה מיליוני שנים ה"מכונה האופטית" הזאת של המדבר. אך תופעת טבע זו נמצאת בסכנת הכחדה עקב שינויי האקלים והשפעותיה של הכרייה התעשייתית המתמשכת של מינרלים במדבר. 
הפטה מורגנה הופכת את המדבר מאזור שלכאורה צחיח ואינו נקשר לתרבות ויזואלית לכר פורה לצמיחת דימויים. תופעת טבע זו אף מטונימית במידת מה להמצאת הצילום שאפשרה לראות תמונות בכל מקום ובכל זמן. בהפקת התצלום הראשון שביצע נייספור נייפס (Joseph Nicéphore Niépce, 1820), ממציא הצילום הצרפתי, היו מעורבים מלחים שונים, ביניהם המינרל ביטומין הנמצא בחופי ים המלח. 
הקשר בין מדבר לדימויים מוקרנים אף זוכה לייצוגים רבים בספרות ובקולנוע, למשל בסרט התיעודי ׳פטה מורגנה׳ שביים וורנר הרצוג (Werner Herzog) ב-1971 במדבריות סהרה.
תערוכה זו מציעה לקרוא ולהבין את אזור המדבר, הנגב וים המלח כאזורים המצמיחים ומטפחים דימויים ואף כמקור חלופי להתבוננות בתמונות. 
התערוכה מציגה אמנות הנעה בין נקודת המבט המדעית, הרואה בתופעה אופטית זו פלא טכנולוגי, ובין נקודת המבט המטאפיזית המזהה את המדבר עם חוויות מיסטיות, מגעים, התגלויות אלוהיות והזיות בתקופות שונות כמסופר בתנ״ך, בברית החדשה, במגילות הגנוזות ובכתבים החיצוניים.

​

חיים דעואל לוסקי (ישראל) מציג את "מצלמה ערד" הכוללת מצלמה מחומרים מקומיים שנבנתה במיוחד עבור התערוכה ומתייחסת לתופעת הפטה-מורגנה על ידי כך שהיא מפרידה  - ברגע הצילום - את שני חלקי ההוויה: שמים לחוד, ואדמה לחוד. לצד המצלמה לוסקי מציג שלושה תצלומים מסביבתה של ערד באמצעות המצלמה. 
ראלוקה גראדה אמנדי ואוליביו לוגיאן גנצ'יו (בריטניה) מציגים עבודה מבוססת-זמן ועבודה מבוססת על טכנולוגיה של מציאות רבודה שעוסקות בצורות חיים דיגיטליות ומבקרות את תשוקתו של האדם בתקופתנו להגשים פנטזיה של שליטה בטכנולוגיה.
יעל וישניצקי לוי וסטניסלב וולבל (פולין) מציגים תוצר של שהות בערד. "קווי ערד" נעשה בהשראת קווי ה"נאזקה" שבמדבריות פרו כאשר בערד הקווים נוצרו בשיתוף ילדי בית הספר הדמוקרטי המקומי ומשלבים ממצאים מקומיים עם יצירות חדשות. הצפייה בעבודה באמצעות משקפי תלת-מימד. 
ביסודות פרוייקט "אשתלוט"של ז'קלין פערל (ישראל) ביקור בשרידי מחנה פועלים של מפעל ליצור אשלג שפעל בסדום בשנות ה-30 וה-40. המסע הארכאולוגי-פואטי בסדום הגאוגרפית, המיתית וההיסטורית חושפת את סדום ואת אשת לוט כמושגים פוליטיים ופילוסופיים הדחוסים בפקעת הקשרים טעונה. 
אלכסיס קוזינו (קנדה) מציג קולאז' צילומים המודפס על יריעות חומר זהוב-מנצנץ, שמתעדות את גופו בעת פעולות פרפורמטיביות בסביבה המדברית שעשה במסגרת שהות אמן בערד. 
הסדרה "לוח טאבלט כחול", "טאבלט אדום" ו"טאבלט ירוק" של ברק רובין (ישראל) כוללת תצלומים המבוססים על ספרי כתיבה או טאבלטים משנהב ושעווה המתוארכים למאה ה-14 לפנה"ס, ונמצאו ברחבי המזרח הקדום ובפרט בממלכת אשור ונחשבים כגלגולו הראשון של ה-"ספר". הדימויים המופעים בתצלומים קושרים בין ממצאים מקומיים מתקופות קדומות לדימויים מתקופתנו אנו וכוללים: "חותם חזקיהו", "המלכה האם", "הַכְּרֻבִים" ומפת העולם של גוגל. 
 

צילום התערוכה: אלדד מנוחין