אמנים מציגים: אורי כרמלי | טל שטדלר | רות לאונוב | נעמה בר אור | לו מוריה
'סטודיו gym_ערד' הוא מרחב פעולה ומחקר ציבורי ובינתחומי המבקש לבחון את פוטנציאל השימושים של גינות הבטון הברוטליסטיות בשכונת אבישור בערד.
חברי הסטודיו החלו לעבוד בערד באפריל 2017, תחילה במתכונת של למידה מרחוק (תל אביב-ערד) ולאחר מכן, במהלך חודש יולי במסגרת שהות אמן בתכנית שהות האמנים "ערד אמנות אדריכלות" בעיר.
בספטמבר הקרוב, הסטודיו ימשיך את פעילותו בעיר. הקבוצה תקיים סדרת ניסויים, קבוצות דיון, סדנאות ומופעים בהשתתפות קבוצות פעולה מקומיות ותציג בחלל התצוגה של המרכז לאמנות עכשווית לצד שלטי החוצות הפזורים בעיר (כחלק מפסטיבל קופסה שחורה).
חברי gym הינם אמנים, מעצבים, אדריכלים וחוקרים המתמקמים מידי שנה במרחב ציבורי עירוני חדש מתוך שאיפה לקדם יצירה של מרחבים משתפים.
במהלך תקופת העבודה הראשונה של הקבוצה, עסק הסטודיו בשאלת הלמידה והתכנון של מקום מרחוק בעזרת מיזוג תפיסות מחקר מתחומים שונים. בין היתר נעשו בתקופה זאת חיפוש הקשרים פיזיים-מבניים בין תל אביב לערד, מחקר היסטורי, אדריכלי וחברתי של העיר, איסוף רפרנסים אמנותיים ושיחות עם בעלי עניין בעיר. באמצעים אלו החל הסטודיו לגבש את תפיסותיו ביחס למקום.
לאחר מכן, במהלך תכנית שהות אמן 'ערד אמנות אדריכלות', הסטודיו החל לפעול באחת מגינות הבטון בעיר. בזמן זה נעשו פעולות של ניקוי ועיצוב הקרקע, איסוף ותיעוד סמי-ארכיאולוגי, ניסיונות הצללה שונים וחקירה צורנית של אפשרויות הישיבה בגן.
הפעולות שנעשו בתקופה זאת נבעו מהתפיסות שגובשו עוד בתל אביב והמשיכו להתפתח ולהשתנות עם ההכרות הפיסית והיום יומית עם המרחב.
בחודש ספטמבר, יהפוך חלל התצוגה במרכז לאמנות עכשווית למוקד לעבודה פתוח, על מנת לשתף קהילות שונות בתהליכי העבודה ולקיים דיאלוג בנוגע לעתיד השכונה והגינות.
במהלך החודש יתקיימו פעולות תיעוד, רישום, ניפוי, הריסה וצבירה.

![]() invitation_gym_22 | ![]() invitation15.7 | ![]() invitation14.7_2 |
---|---|---|
![]() גים |


נטעלי שלוסר: אבנים וסימטריה בארץ החולות, פרק ב׳: למרגלות המקדש הכלקוליתי; יקיצת הממלכה והתכשיט הרוחני
ספטמבר -8/7/22
אוצרת: לאה אביר
תערוכתה של נטעלי שלוסר היא נקודת השיא של אחד התהליכים המסקרנים והמשמעותיים ביותר המתרחשים כיום באמנות המקומית. ראשיתו בתגלית שהובילה את שלוסר, הידועה כציירת, להרחיב את הפרקטיקה שלה מעבר למחוזות הציור, אל הכלים הדיגיטליים והפיסול בהדפסת תלת-ממד: ה"תכשיט הרוחני" שיוצרים חתך וסימטריה בתמונת אבן.
בתערוכה מוצגים יותר מעשרה פסלים שנדמים ברגע הראשון לצלמיות קדומות, אבל למעשה מקורם באבנים שהאמנית אספה וצילמה בערד ובאתרים שונים במדבר. במהלך השנתיים האחרונות, היא חצתה את המדבר בליווי מורי דרך, פקחי שמורות הטבע וחוקרים מקומיים, ואספה אבנים מנחל משמר, עין גדי, תל ערד, דרך אדום והר סדום. את תמונות האבנים שאספה מעבדת האמנית במחשב, חוצבת וחותכת בהן בפעולות פשוטות – בחר, העתק הדבק, הפוך, הצמד. היא "מצמידה בין קטע אבן להיפוכו הסימטרי, עד שלא נותר חריץ ולא סדק, בדיוק דיגיטלי מוחלט". הסימטריה שהיא מפעילה על החתך בתמונת האבן משחררת את כל הפרטים והידע העתיק שדחוסים בה. כשהחומר הגיאולוגי פוגש בחומר דיגיטלי, הסימטריה מגלה בצורות המופשטות דימויים פיגורטיביים רבי קסם: מלך ומלכה, ביצה ממערב אסיה, גרגויל מפהק, חוד חנית, חתול, ערדל, כוכב, ערבה, קנקן ראש, אישה כורעת. זוהי "יקיצת הממלכה": מאגר כמעט אינסופי של דמויות "שממשיכות להיוולד מהקודמות שלהן, ככל שנתקרב".
ביצירת הפסלים שבתערוכה, האמנית מפגישה בין הפרה-היסטוריה לבין העידן שלאחר קץ ההיסטוריה: עידן המידע, או העידן החדש, כפי שרבים תופשים את זמננו. קידמת הטכנולוגיה של הדפסות תלת-הממד מקימה לתחייה את טכנולוגיית נתיזי האבן, ושתי הטכנולוגיות ניצבות משני צידי החתך הסימטרי. העבודות בתערוכה מגלמות יחד, במילותיה של שלוסר, "ממלכה שחצי ממנה כבר חצוב באבן והיא מחכה לחציה השני – שיגיע מן העבר השני של ההיסטוריה ויעיר אותה, יקים אותה לתחייה".
תערוכה זו היא תחנה שנייה בפרויקט של שלוסר (התחנה הראשונה הוצגה במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן). כמה מהלכים קורים בתערוכה זו לראשונה: האחד, עבודה עם יציקות נחושת, בהשראת האבנים שנמצאו באזור ושמשויכות לתקופה הכלקוליתית (מיוונית: כלקוס=נחושת, ליתוס=אבן). שתי עבודות נוספות מסמנות את הצעדים הבאים בפרויקט: ציור שמן בהדפסת תלת ממד ושקף אבן בסימטריה. שקף האבן מבוסס על תהליכים מדעיים שמתרחשים במעבדה לדפורמציית סלעים של הפקולטה למדעי הטבע באוניברסיטת בן גוריון. השקף מוסר את המידע של האבן בתצורה מיקרוסקופית, ולכך, בשיתוף פעולה עם החוקרים, מוסיפה שלוסר את הסימטריה באמצעות חיתוך של מסור יהלום. ולבסוף, ציור השמן בהדפסת תלת-ממד הוא בבחינת "כניסה לעולם חדש בציור" עבור האמנית. זו איננה רפרודוקציה אלא הכלאה בין צבע שמן ממשי למברשות דיגיטליות שעוברות דרך החומר. כלומר, ציור באמצעות צבעי שמן במרחב דיגיטלי שמודפס בתלת-ממד.
התערוכה הופקה במסגרת חממת מפעל הפיס לאמנות בערד , בתמיכת משרד התרבות והספורט , בתמיכת קרן בשביל האמנות וחברת סו-פאד.
הקמת תערוכה: אורנית ארנון









