.jpg)
אמנים מציגים: אורי כרמלי | טל שטדלר | רות לאונוב | נעמה בר אור | לו מוריה
'סטודיו gym_ערד' הוא מרחב פעולה ומחקר ציבורי ובינתחומי המבקש לבחון את פוטנציאל השימושים של גינות הבטון הברוטליסטיות בשכונת אבישור בערד.
חברי הסטודיו החלו לעבוד בערד באפריל 2017, תחילה במתכונת של למידה מרחוק (תל אביב-ערד) ולאחר מכן, במהלך חודש יולי במסגרת שהות אמן בתכנית שהות האמנים "ערד אמנות אדריכלות" בעיר.
בספטמבר הקרוב, הסטודיו ימשיך את פעילותו בעיר. הקבוצה תקיים סדרת ניסויים, קבוצות דיון, סדנאות ומופעים בהשתתפות קבוצות פעולה מקומיות ותציג בחלל התצוגה של המרכז לאמנות עכשווית לצד שלטי החוצות הפזורים בעיר (כחלק מפסטיבל קופסה שחורה).
חברי gym הינם אמנים, מעצבים, אדריכלים וחוקרים המתמקמים מידי שנה במרחב ציבורי עירוני חדש מתוך שאיפה לקדם יצירה של מרחבים משתפים.
במהלך תקופת העבודה הראשונה של הקבוצה, עסק הסטודיו בשאלת הלמידה והתכנון של מקום מרחוק בעזרת מיזוג תפיסות מחקר מתחומים שונים. בין היתר נעשו בתקופה זאת חיפוש הקשרים פיזיים-מבניים בין תל אביב לערד, מחקר היסטורי, אדריכלי וחברתי של העיר, איסוף רפרנסים אמנותיים ושיחות עם בעלי עניין בעיר. באמצעים אלו החל הסטודיו לגבש את תפיסותיו ביחס למקום.
לאחר מכן, במהלך תכנית שהות אמן 'ערד אמנות אדריכלות', הסטודיו החל לפעול באחת מגינות הבטון בעיר. בזמן זה נעשו פעולות של ניקוי ועיצוב הקרקע, איסוף ותיעוד סמי-ארכיאולוגי, ניסיונות הצללה שונים וחקירה צורנית של אפשרויות הישיבה בגן.
הפעולות שנעשו בתקופה זאת נבעו מהתפיסות שגובשו עוד בתל אביב והמשיכו להתפתח ולהשתנות עם ההכרות הפיסית והיום יומית עם המרחב.
בחודש ספטמבר, יהפוך חלל התצוגה במרכז לאמנות עכשווית למוקד לעבודה פתוח, על מנת לשתף קהילות שונות בתהליכי העבודה ולקיים דיאלוג בנוגע לעתיד השכונה והגינות.
במהלך החודש יתקיימו פעולות תיעוד, רישום, ניפוי, הריסה וצבירה.
 invitation_gym_22 |  invitation15.7 |  invitation14.7_2 |
|---|---|---|
 גים |
הר הקסמים
13/8/21-נובמבר 2021
אניסה אשקר | דגנית בן אדמון | איתן בן משה | איה בן רון | הדסה גולדוויכט | ניב גפני | שיראל הורוויץ | מאיר טאטי | סשה טמרין | סמדר לוי | רגב עמרני | דן פרברוף ודוד בהר פרחיה | טליה קינן | ישי שפירא קלטר
אוצרים: לאה אביר ובר ירושלמי
התערוכה הקבוצתית "הר הקסמים", בה משתתפים טובי האמנים, נולדה מתוך סיפורה של ערד כעיר הבראה ומרגוע, כמקום אליו מגיעים להירפא. זוהי תפישה ששורשיה בשנות השישים המוקדמות של המאה הקודמת: סמוך מאוד לתכנון העיר ובנייתה כבר התקיימו בערד ניסויים אנושיים בהבראה של חולי אסטמה צעירים ומבוגרים, בניצוחו של ד"ר פרנק, רופא מומחה בבית החולים בלינסון. שם התערוכה הוא שמו של ספרו הידוע של תומאס מאן (1924), המתרחש כולו בבית הבראה בהרי שווייץ ומתאר לפרטים את מרחב ההחלמה המבודד באמצעות דמויות, מנגנונים מוסדיים, נופים ורעיונות.
מן הצד השני, חבל הארץ בו נמצאת העיר מושך אליו רבים, אמנים ואמניות ביניהם, שיש להם רצון לשקם, לתקן ולרפא את החברה ואת הסביבה. במרכז התערוכה לא עומדים הפצע או ריפויו, אלא תהליך ההבראה עצמו. זהו תהליך איטי, תמידי, שיש להשגיח בו ולהגן עליו. העבודות בתערוכה מציגות תפישות שונות ואפשרויות שונות של כניסה לתהליכי הבראה - דרך העור, האוויר, המים והחול, דרך הילדות, החומר, הפנטזיה והדימיון.
בין היצירות המוצגות בתערוכה - הצבה מחודשת של סדרת המיטות של סמדר לוי, משנת 2004, הממתינות לנופש, למחלים או לפצוע; סדרת ציורים חדשה של אניסה אשקר, ״בין סלוניקי לאתונה״, המשחזרת את חווית הזיכרון הגופנית של חופשה וילדות במחוות של צבע; סרטה של איה בן רון, המתעד במשך שנתיים את שגרת יומם של חולים במצב וגטטיבי קבוע במחלקה לפציעות ראש, ואת זו של בני משפחותיהם והצוותים המטפלים בהם; סרטו של סשה טמרין, ״בלתי ניתן לריפוי״, בו יוצא האמן למסע ביפן במטרה לתעד את הזריחה הפנומנלית מעל ההר פוג'י; ציור קיר שיצר מאיר טאטי במיוחד לתערוכה, תחת הכותרת ״להתראות נעורים, שלום אהבה״, אשר דוגם את אלבומם המפורסם של משינה ואת עברה של ערד לפני אסון הפסטיבל הידוע.
צילומי הצבה: לנה גומון
